פסקת התגברות – הכרח ?

מאת: עו"ד אביחי חג'בי

בשנת 1992 חוקקה הכנסת את חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.

עם חקיקת של חוקי היסוד על ידי כנסת ישראל קבע בית המשפט העליון כי מדובר בחוקים במעמד חוקתי עליון מאשר חוקים רגילים.

מכאן כבר בית המשפט העליון קבע כי חוקים אשר יחוקקו ויסתרו את תכליתם של חוקי היסוד ייפסלו מאחר שהם חוקים שאינם חוקתיים.

בשנת 1994 נחקקה פסקת התגברות כתיקון לחוק יסוד: חופש העיסוק (סעיף 8 לחוק היסוד) בהוראת שעה למספר שנים.

עם השנים "המתח" גובר בין הרשות השופטת (בית המשפט העליון) לבין הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (כנסת ישראל) מאחר שבית המשפט העליון פסל חוקים רבים שנחקקו על ידי כנסת ישראל בטענה כי החוקים אינם סבירים, מידתיים וסותרים את עקרונות היסוד הנשקפים מחוקי היסוד אשר נחקקו בשנת 1992.

בשל פסילת החוקים על ידי הרשות השופטת, לא יכולה כנסת ישראל ובכללה נבחרי הציבור לממש את האידאולוגיה בשמה הם נבחרו.

אחד מן הפתרונות המוצעים בימים אלו הוא לחוקק את פסקת התגברות שמטרתה היא לאפשר לכנסת ישראל ובחרי הציבור להתגבר על החלטות בית המשפט העליון ולאפשר מימוש האידאולוגיה לשמה הם נבחרו. במילים אחרות מטרתה לאזן את הכוח הרב שבידי בית המשפט העליון מאז המהפכה החוקתית וליצור דיאלוג חוקתי בין הרשויות, שיש ביניהן הפרדה.

כך למשל בשנת  1994 ראש הממשלה דאז יצחק רבין תמך בחקיקת פסקת ההתגברות, אשר נחקקה כתיקון לחוק יסוד חופש העיסוק בהוראת שעה למשך ארבע שנים. ישנה טענה כי הדבר נעשה מטעמים פוליטיים, על מנת להשאיר את מפלגת ש"ס בקואליציה ולהעביר את הסכם אוסלו.

מכל מקום דומה כי קשת רחבה בציבור תומכת בחקיקת פסקת ההתגברות, למראה עיניהם שעה שבית המשפט העליון פוסל חוקים רבים אשר נחקקים בידי נבחרי הציבור אלא שהמחלוקת היא על מספר חברי הכנסת והרוב שצריך על מנת להתגבר על החלטת בית המשפט".

פורסם בעיתון 'ישראל היום' – 21.5.19. למאמר לחצו כאן.